מחקרים וספרים

יום השבעה באוקטובר 2023 היה רגע מכונן עבור מדינת ישראל, הקהילה היהודית בארצות הברית והעולם היהודי כולו. נייר העמדה “קו פרשת המים” נולד מתוך הצורך להתמודד עם הרעידה הערכית, החברתית והאינטלקטואלית שיצרה המתקפה של חמאס – ולהציע מחשבה חדשה על זהות, אמונה ושותפות יהודית בעידן שאחרי. נייר העמדה הזה מאגד קבוצת חוקרים, הוגים ואנשי רוח שניסו לתת ביטוי ראשוני לשאלות האמונה, החוסן והגורל המשותף של ישראלים ויהודים אמריקאים ברגע היסטורי של כאב והתעוררות. המיזם יצא לאור במסגרת תוכנית רודרמ

מה מניע יהודים לתרום, לאילו מטרות, וכיצד זה שונה מהחברה האמריקנית הרחבה? הניתוח המוצג בדוח זה בוחן כיצד גורמים מסוימים כגון הכנסה ועושר של משק הבית, מצב משפחתי, השכלה, ילדים המתגוררים בבית, וגיל, משפיעים על דפוסי תרומה בהתאם למחקרים קודמים, וכיצד השפעות אלו שונות בהשוואה למשקי בית שאינם יהודיים. הדוח תורם גם למחקר בתחום הפילנתרופיה באמצעות בחינת משתנים הייחודיים לפילנתרופיה יהודית, לרבות דתיות ומידת מחויבות ואהדה למסורת היהודית, שיוך לזרמים שונים ביהדות, מוצא אתני יהודי, ועמד

עם פרוץ המלחמה בישראל לאחר המתקפה הנתעבת של חמאס על יישובי עוטף עזה, התגייסו יהודי ארה״ב לכתוב פרק חדש בסיפור התרומה הייחודית שלהם להמשך קיומה ושגשוגה של מדינת ישראל. בדו״ח שלפניכם, שחובר בתוכנית רודרמן באוניברסיטת חיפה, ניסינו לסקור את העשייה האדירה בגודלה והמקיפה של יהדות ארה"ב במהלך החודש הראשון למלחמה. החשיבות של העשייה של הקהילות השונות בתקופה הזו היא כה גדולה שכמעט שלא ניתן ללכוד אותה במילים: בתוך פחות מחודש הגיע היקף הגיוס הכספי דרך  הפדרציות היהודיות לכ־600 מיליון דול

בשנים האחרונות הלכה וגברה התופעה של אנטי-ציונות ברשתות החברתיות, תופעה שלעתים קרובות נשזרת בשיח אנטישמי. אף שהקשר בין אנטישמיות לאנטי-ציונות כבר תואר היטב מבחינה רעיונית, עד כה נעשו מעט מאוד מחקרים שבחנו אותו באופן כמותי ומבוסס נתונים. במטרה לגשר על הפער הזה, חברנו למכון המחקר האמריקאי NCRI כדי לבצע ניתוח מקיף של הקשר בין תכנים אנטי-ציוניים לביטויים אנטישמיים ברשת. במסגרת המחקר נותחו נתוני מדיה חברתית רחבי היקף מפלטפורמת X (לשעבר טוויטר), שנאספו לאורך תקופה של שנתיים וחצי - מ

מה באמת חושבים יהודי ארצות הברית על זהות, קהילה ומדינת ישראל? דו"ח מיוחד שהוצאנו בשנת 2022 מציג ממצאים של שני סקרים שנערכו בקרב יהודי ארצות הברית בשנים 2019 ו-2021. הסקרים בחנו עמדות כלליות בנושאים הקשורים לזהות יהודית, ארגונים ומוסדות קהילתיים, וכן לישראל. כמו כן, הם התעמקו בסוגיות אקטואליות, לרבות השינויים בזירה הפוליטית בשתי המדינות, העלייה במקרי האנטישמיות בארצות הברית, והתפרצות מגפת הקורונה שהתרחשה זמן קצר לאחר הסקר הראשון. סקר 2021 נשען על מתודולוגיה ייחודית שלא יושמה ב

דוח שפרסמנו עם פרופ׳ גיל טרוי מאוניברסיטת מקגיל, מהבולטים בחוקרי ההיסטוריה הצפון־אמריקנית באוניברסיטת מקגיל והיסטוריון עטור פרסים של נשיאות ארצות הברית. הדוח מציג ניתוח רחב של תפקידו של הבוחר היהודי במערכת הבחירות לנשיאות ארצות הברית בשנת 2020, תוך הישענות על נתונים שנאספו בסקרי דעת קהל בשנים האחרונות. המחקר מראה כיצד יהודי ארצות הברית ממשיכים להוות כוח משמעותי במערכת הפוליטית האמריקנית, חרף משקלם הדמוגרפי הקטן יחסית. השפעה זו נובעת ממאפיינים דמוגרפיים של המצביעים היהודים, לר

במחקר הזה שערכנו בשיתוף המכון למחקרי ביטחון לאומי, ה-INSS, נעשה ניסיון לנתח את תפקידה של הקהילה היהודית באמריקה ולאפשר לישראלים להכיר אותה יותר לעומק הן בהיבט ההיסטורי והן במתכונתה כפי שהתגבשה בשנים האחרונות. מאז שהוקמה מדינת ישראל, ולמעשה אפילו עוד קודם לכן, מילאה הקהילה היהודית בארצות־הברית תפקיד מכריע בשמירה על הביטחון הלאומי של ישראל באמצעות התמיכה שהעניקה לה. מדובר בתמיכה מקיפה ביותר: החל ממתן סיוע למדינה הצעירה לרכוש ציוד צבאי חיוני, עבור דרך הפעילות במסדרונות הממשל והק

מאז הכריז דוד בן-גוריון על עצמאות ישראל, ואף לפני כן, הקהילה היהודית המאורגנת בארצות הברית מהווה נכס אסטרטגי לישראל. על רקע שיח משברי בין מדינת ישראל והקהילה היהודית בארצות הברית, חשוב לחזור ולהדגיש כי היחסים של ישראל עם יהודי ארצות הברית אינם רק בגדר מחויבות מוסרית של ישראל מעצם היותה מדינת הלאום של העם היהודי, אלא הם נדבך משמעותי בביטחון הלאומי ובחוסן האזרחי שלה למעלה מ-70 שנה. דו"ח זה שיצרנו בקרן, חושף טפח מהיקף ההירתמות של הקהילה היהודית בארצות הברית למאבק בתנועת החרם, תנ

מחקר מעמיק על תרומתן של נשים יהודיות לעיצוב הפמיניזם בארצות הברית ולהשפעותיו על החיים היהודיים בארץ ובעולם, בהוצאת תוכנית רודרמן ללימודי יהדות ארה"ב באוניברסיטת חיפה. המאמר, שנכתב על ידי פרופ׳ פמלה נדל מאוניברסיטת אמריקן בוושינגטון, מתחקה אחר שורשי הפמיניזם היהודי בארצות הברית ובוחן את המתח בין מחויבות לעקרונות הפמיניזם לבין שמירה על זהות יהודית. המחקר מציג את הדמויות המרכזיות שהובילו את המהפכה הפמיניסטית היהודית בארצות הברית, ומתאר את פועלן והשפעתן על השיח החברתי והקהילתי. ה

לקראת הבחירות לנשיאות ארצות הברית בנובמבר 2016, התעורר גל נבואות ותובנות מימין ומשמאל סביב ה"קול היהודי". יהדות ארצות הברית מהווה כשני אחוז בלבד מציבור הבוחרים האמריקאי, ושיעור היהודים בכלל האוכלוסייה אינו יכול להטות את הכף לכאן או לכאן. ואף על פי כן, אין עוד ציבור בוחרים בסדר גודל דומה שהמועמדים לנשיאות ארצות הברית מנהלים מאבקים עזים כל כך כדי לזכות בתמיכתו. נייר מחקר זה, שראה אור במסגרת תוכנית רודרמן ללימודי יהדות ארצות הברית, נכתב על ידי פרופ' גיל טרוי מאוניברסיטת מק'גיל ב

מאמר המתחקה אחר מעמדה של ישראל בקרב יהדות אמריקה מהקמת המדינה ועד ימינו, שנכתב על ידי אלון פנקס, לשעבר הקונסול הכללי של ישראל בניו יורק וראה אור במסגרת תוכנית רודרמן ללימודי יהדות ארה"ב. המחבר מבקש לענות על שורה שאלות הנוגעות למערכת היחסים המורכבת והאמביוולנטית בין שתי הקהילות היהודיות הגדולות והחשובות בעולם: מה מקומה של ישראל בתודעתם של יהודי ארצות הברית? האם הקשר עם מדינת ישראל התחזק במהלך השנים או נחלש? מה יחסה של יהדות ארצות הברית לציונות? ומה היו נקודות המפנה ביחסה של יה

האמרה "שום דבר עלינו בלעדינו" - Nothing about us without us"", הפכה זה מכבר לסיסמה מכוננת בכל הנוגע לקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות בארץ וברחבי העולם, ולאבן יסוד במאבק להתאמות ולשוויון. ועם זאת, פעמים רבות מקומם של אנשים עם מוגבלות בזירות של קבלת החלטות ועיצוב מדיניות עדיין נפקד, ומידת יכולתם להשפיע על סביבתם ואף על חייהם-הם, מוגבלת. כדי לפעול בשדה זה חברנו לתנועת לינק 20 - תנועה חברתית של צעירים לקידום זכויות אנשים עם מוגבלות בחברה, ולקליניקה המשפטית של אוניברסיטת בר

לכבוד יום האישה הבינלאומי בשנת 2020, פרסמנו יחד עם הקליניקה המשפטית של אוניברסיטת בר-אילן מחקר ונייר עמדה על נגישות שירותי הרפואה, בדגש על נשים עם מוגבלות. דו”ח זה מסכם פרויקט מחקר בן כשנתיים המציג “אפליה כפולה” עבור נשים עם מוגבלות, כפי שהיא באה לידי ביטוי בארבעה תחומי חיים עיקריים: בריאות, מיניות זוגיות ודימוי גוף, משפחה והורות, ופגיעוּת. נושאים אלה נבחרו בעקבות דיונים ארוכים שהתנהלו עם נשים עם מוגבלות, ארגונים העוסקים בזכויות אנשים עם מוגבלות, וארגוני נשים, כנושאים בהם באה

הדירוג הראשון בישראל שבחן את רמת הנגישות הבינעירונית בתחבורה הציבורית לאנשים עם מוגבלות פיזית. הדו"ח פותח על ידי מומחה התחבורה והנגישות גיל יעקב עבור לינק 20 - תנועה חברתית של צעירים לקידום זכויות אנשים עם מוגבלות בחברה, ובשותפות של הקרן. מטרתנו היתה לקבל הערכה מקיפה של מצב נגישות התחבורה הציבורית בישראל, ובכך לקדם מדיניות תחבורה ציבורית המעמידה את הנגישות כסטנדרט מחייב, ומבטיחה כי אנשים עם מוגבלות יוכלו לנוע בחופשיות, בביטחון ובשוויון בכל רחבי הארץ. הדו"ח שיצא בשנת 2020 מיפה