מחקרים וספרים

ספר שמציג את סיפורן של הקהילות היהודית בכל אחת מחמישים המדינות של ארצות הברית. מטרת הפרויקט היא להעמיק את הידע על הקהילה היהודית האמריקנית ולהציג גם את הקהילות הפחות מוכרות בערים שמחוץ למרכזים הגדולים כמו ניו יורק, לוס אנג'לס או שיקגו. במסגרת הפרויקט הוצאנו ספר ואתר, המציגים את ההיסטוריה של הקהילה היהודית בכל מדינה, נתונים דמוגרפים, תיאור חיי היום־יום וקשריהן עם מדינת ישראל, ובכך מאפשרים לציבור הישראלי להכיר את מגוון הזהויות, התרבויות והדעות של יהדות ארצות הברית. "50 מדינות,

מדריך ארגוני שיצרנו בקרן, הסוקר קשת רחבה של כ-200 גופים וארגונים יהודיים בצפון אמריקה. יהודים נמצאים בצפון אמריקה מזה כ-450 שנה. בהשוואה למקומות אחרים, הקהילה היהודית הצפון אמריקנית הינה בבחינת תופעה חדשה יחסית בתולדות עם ישראל. יתרה מכך, קווי המתאר של הקהילה היהודית האמריקנית המוכרים לנו היום הם בעיקר תוצר של גלי ההגירה ההמונית של יהודים ממרכז ומזרח אירופה שהציפו את ארה“ב וקנדה בסוף המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים. עם זאת, במהלך התקופה הקצרה יחסית של קיום יהודי בצפון אמרי

בשנת 2016, תוכנית רודרמן ללימודי יהדות ארצות הברית באונ' חיפה יזמה והפיקה תערוכה לציון תרומתה של יהדות ארצות הברית ליישוב ולמדינת ישראל. התערוכה הציגה את ההיסטוריה של מערכת היחסים בין ישראל ליהדות ארה"ב, דרך אירועים משמעותיים ואישים חשובים שתרמו לפיתוח הקשר לאורך השנים. השקת התערוכה נערכה בכנסת בחודש מאי 2016, אליה הגיעו ראש הממשלה, שרים, משפחת רודרמן וצוות הקרן, בוגרי ותלמידי תוכנית רודרמן, סגל התוכנית וסגל אוניברסיטת חיפה. יוזם התערוכה: פרופ' גור אלרואי תחקיר וכתיבה : ד"ר ד

מה פירוש הדבר להיות אישה יהודייה באמריקה? בין הנשים היהודיות באמריקה יש כיום פמיניסטיות, אורתודוקסיות, רַבּות, חסידות יראות שמים, לסביות, ציוניות מושבעות וישראליות. יש נשים שבבוקר שבת עוטות טלית ומתפללות עם בני עדתן ויש שכף רגלן לא דרכה בבית כנסת מעולם אבל מדי שנה לפני פסח הן קונות מצות וגפילטע פיש. למקצת הנשים היהודיות חוויית היום־יום היהודית היא סלע קיומן, יש שיהדותן היא עניין שולי בחייהן ויש שהיא אינה נוגעת להן כלל. דבר אחד קושר את כל הנשים היהודיות האלה יחד: לכולן חלק בסי

סיפור אמריקני קלאסי אך גם יהודי מובהק. זה הוא סיפורם של כשני מיליון בני אדם שעזבו את ביתם באירופה וחצו את האוקיינוס אל ארץ כיסופיהם, אל ארצות הברית של אמריקה. הם התיישבו בעיקר בערים הגדולות שבצפונה, ורבים מהם - בלואר איסט סייד, הצד המזרחי התחתון של העיר ניו יורק. הספר עוסק בחיי יהודים מזרח-אירופים בתקופת ההגירה הגדולה, שהחלה בשנות השמונים של המאה ה־19: העיירה היהודית שממנה יצאו, הפלגתם במחלקה השלישית הצפופה באוניות מסע גדולות, החיים המרהיבים בלואר איסט סייד, העיתונות ותיאטרון

ספר פורץ דרך שמתעד את המאבק ליציאת המוני יהודי ברית המועצות בשנות המלחמה הקרה, מאבק שבעקבותיו היגרו לישראל וקבעו בה את ביתם כ-20 אחוזים מאוכלוסייתה בימינו אלה. מהן הנסיבות התרבותיות והפוליטיות שבהן צמח המאבק ההיסטורי הזה? מה היה סוד הצלחתו הגדולה כל כך וכיצד סחף יהודים אמריקנים בעלי תפיסות עולם שונות ואף מנוגדות? גל בקרמן - סופר ועיתונאי עורך מדור הספרים בניו יורק טיימס – מספר בכישרון כתיבה מרשים ומתוך הבנה היסטורית רחבה את סיפור המאבק הזה, ששינה את פני העולם היהודי לבלי הכר

דיוויד לווינסקי הגיע לאמריקה חסר כל, ידע רעב ומחסור, אך בהתמדה ובנחישות השכיל לפלס את דרכו בחברה האמריקנית ונעשה לאֵיל טקסטיל מצליח ורב-השפעה. סיפורו של לווינסקי חורג מגבולות הרומן הזה - חייו באימפריה הרוסית ולאחר מכן בלואר איסט סייד של מנהטן הוא במובנים רבים סיפורם של מאות אלפי מהגרים יהודים שעזבו בסוף המאה התשע-העשרה וראשית המאה העשרים את מזרח אירופה והיגרו, מלאי תקוות, לארצות הברית. יותר משני מיליון יהודים הגיעו אז בעיקר לעיר ניו יורק ופיתחו בה קהילות אתנו-יהודיות תוססות.

חסיה ר’ דיינר, פרופסור לתולדות יהודי אמריקה באוניברסיטת ניו יורק, כתבה מחקר היסטורי רחב היקף המספר את תולדותיה של יהדות ארצות הברית מהיום שבו הגיעו יהודים למושבה ההולנדית ניו אמסטרדם במחצית השנייה של המאה ה-17 ועד ימינו. השתלבותם מעוררת הפליאה של היהודים בחברה האמריקנית הוא סיפור מאלף וייחודי בהיסטוריה של העם היהודי בעת החדשה, ומטיבה לתארו פרופ’ דיינר, המתחקה כאן ביד אומן אחר 346 שנות חיים יהודיים באמריקה. הספר תורגם ויצא לאור בשיתוף פעולה של תוכנית רודרמן באוניברסיטת חיפה עם

ספר בהוצאת הקרן הסוקר את הפעילות הענפה של הקהילה היהודית בארצות הברית למען ישראל - מהשנים שקדמו להקמת המדינה ועד ימינו. זהו פסיפס של סיפורים היסטוריים שלהם תפקיד משמעותי בעיצוב זהותה של המדינה, מזווית יהודית-אמריקאית, המאירה את תרומתה המתמשכת של יהדות ארצות הברית הפועלת מאחורי הקלעים. הסיפורים מעיד על שותפות הגורל שבין שתי הקהילות היהודיות הגדולות בעולם, שותפות שהובילה לסיפור ההצלחה הציוני, ושנמשכת גם היום. לתפיסתנו, זהו סיפור שאינו מסופר דַיּו. ספר זה נועד להיות צעד בדרך לתי

מעמדם של אנשים עם מוגבלות שכלית עובר בישראל שינוי חברתי עמוק, כמו בכלל החברה המערבית. הכרה באינטליגנציות חלופיות, אמצעים מגוונים ליצירת תקשורת בין אישית ודרכי הבעה חלופיות הביאו את החברה להבין שמי שהיה נחשב בעבר נטול כישורים קוגניטיביים וממילא מורחק מסביבת החיים הנורמטיבית, הוא עכשיו חלק מקהילת האנשים המודעים למוגבלות. כולם יחד עוסקים ביצירת ההתאמות וההנגשות לצרכים המיוחדים – גם בשדה ההלכה היהודית. אסופת מאמרים זו עוסקת בשאלת מעמדו של אדם עם מוגבלות שכלית בהלכה, והתמורות שח

מסמכי שאלות ותשובות פורצי דרך, אשר שופכים אור על נושא מורכב איתו מתמודדת אוכלוסיה גדולה מידי יום – שילובם של אנשים עם מוגבלות בקהילה בראי ההלכה היהודית. מטרתם לסייע בפתרון דילמות בהן נתקלים אנשים מאמינים עם מוגבלות, המבקשים למצוא פתרונות הלכתיים למצבים שונים, כמו: נגישות בבתי כנסת, סדר חופה לדוברי שפת סימנים, כיצד נוהג מי שאינו מסוגל לברך, ועוד. בעזרת שו”תים אלה, אנשים עם מוגבלות יכולים לקחת חלק פעיל בתרבות ובטקסים היהודיים, ולהרגיש חלק מהעם היהודי לא רק ברוח אלא גם בפרקטיקה.

ספר ייחודי וחדשני שפורסם בשנת 2018, בו נבחנות שאלות הקשורות לזוגיות ונישואין של אנשים עם מוגבלות. הספר הוא אסופת מאמרים של חוקרים, מלומדים, רבנים ואנשי מקצוע במגוון נושאים – אתיקה, הלכה, משפט, מדיניות, מיניות ועוד. המומחים חברו על מנת להוכיח, איש איש בתחומו, כי אפשר לפרוץ את חומת הזכוכית, של מי שנתפסו במשך שנים כשוליים חברתיים, כדי שיוכלו לנוע בבטחה אל מרכז הבמה ולהקים משפחה, זוגיות, ואף הורות. הספר הוא קריאה למהפכה, לא פחות, בחייהם של מאות אלפי אנשים עם מוגבלות ובני משפחותיה

יום השבעה באוקטובר 2023 היה רגע מכונן עבור מדינת ישראל, הקהילה היהודית בארצות הברית והעולם היהודי כולו. נייר העמדה “קו פרשת המים” נולד מתוך הצורך להתמודד עם הרעידה הערכית, החברתית והאינטלקטואלית שיצרה המתקפה של חמאס – ולהציע מחשבה חדשה על זהות, אמונה ושותפות יהודית בעידן שאחרי. נייר העמדה הזה מאגד קבוצת חוקרים, הוגים ואנשי רוח שניסו לתת ביטוי ראשוני לשאלות האמונה, החוסן והגורל המשותף של ישראלים ויהודים אמריקאים ברגע היסטורי של כאב והתעוררות. המיזם יצא לאור במסגרת תוכנית רודרמ

מה מניע יהודים לתרום, לאילו מטרות, וכיצד זה שונה מהחברה האמריקנית הרחבה? הניתוח המוצג בדוח זה בוחן כיצד גורמים מסוימים כגון הכנסה ועושר של משק הבית, מצב משפחתי, השכלה, ילדים המתגוררים בבית, וגיל, משפיעים על דפוסי תרומה בהתאם למחקרים קודמים, וכיצד השפעות אלו שונות בהשוואה למשקי בית שאינם יהודיים. הדוח תורם גם למחקר בתחום הפילנתרופיה באמצעות בחינת משתנים הייחודיים לפילנתרופיה יהודית, לרבות דתיות ומידת מחויבות ואהדה למסורת היהודית, שיוך לזרמים שונים ביהדות, מוצא אתני יהודי, ועמד

עם פרוץ המלחמה בישראל לאחר המתקפה הנתעבת של חמאס על יישובי עוטף עזה, התגייסו יהודי ארה״ב לכתוב פרק חדש בסיפור התרומה הייחודית שלהם להמשך קיומה ושגשוגה של מדינת ישראל. בדו״ח שלפניכם, שחובר בתוכנית רודרמן באוניברסיטת חיפה, ניסינו לסקור את העשייה האדירה בגודלה והמקיפה של יהדות ארה"ב במהלך החודש הראשון למלחמה. החשיבות של העשייה של הקהילות השונות בתקופה הזו היא כה גדולה שכמעט שלא ניתן ללכוד אותה במילים: בתוך פחות מחודש הגיע היקף הגיוס הכספי דרך הפדרציות היהודיות לכ־600 מיליון דול

בשנים האחרונות הלכה וגברה התופעה של אנטי-ציונות ברשתות החברתיות, תופעה שלעתים קרובות נשזרת בשיח אנטישמי. אף שהקשר בין אנטישמיות לאנטי-ציונות כבר תואר היטב מבחינה רעיונית, עד כה נעשו מעט מאוד מחקרים שבחנו אותו באופן כמותי ומבוסס נתונים. במטרה לגשר על הפער הזה, חברנו למכון המחקר האמריקאי NCRI כדי לבצע ניתוח מקיף של הקשר בין תכנים אנטי-ציוניים לביטויים אנטישמיים ברשת. במסגרת המחקר נותחו נתוני מדיה חברתית רחבי היקף מפלטפורמת X (לשעבר טוויטר), שנאספו לאורך תקופה של שנתיים וחצי - מ

מה באמת חושבים יהודי ארצות הברית על זהות, קהילה ומדינת ישראל? דו"ח מיוחד שהוצאנו בשנת 2022 מציג ממצאים של שני סקרים שנערכו בקרב יהודי ארצות הברית בשנים 2019 ו-2021. הסקרים בחנו עמדות כלליות בנושאים הקשורים לזהות יהודית, ארגונים ומוסדות קהילתיים, וכן לישראל. כמו כן, הם התעמקו בסוגיות אקטואליות, לרבות השינויים בזירה הפוליטית בשתי המדינות, העלייה במקרי האנטישמיות בארצות הברית, והתפרצות מגפת הקורונה שהתרחשה זמן קצר לאחר הסקר הראשון. סקר 2021 נשען על מתודולוגיה ייחודית שלא יושמה ב

דוח שפרסמנו עם פרופ׳ גיל טרוי מאוניברסיטת מקגיל, מהבולטים בחוקרי ההיסטוריה הצפון־אמריקנית באוניברסיטת מקגיל והיסטוריון עטור פרסים של נשיאות ארצות הברית. הדוח מציג ניתוח רחב של תפקידו של הבוחר היהודי במערכת הבחירות לנשיאות ארצות הברית בשנת 2020, תוך הישענות על נתונים שנאספו בסקרי דעת קהל בשנים האחרונות. המחקר מראה כיצד יהודי ארצות הברית ממשיכים להוות כוח משמעותי במערכת הפוליטית האמריקנית, חרף משקלם הדמוגרפי הקטן יחסית. השפעה זו נובעת ממאפיינים דמוגרפיים של המצביעים היהודים, לר

במחקר הזה שערכנו בשיתוף המכון למחקרי ביטחון לאומי, ה-INSS, נעשה ניסיון לנתח את תפקידה של הקהילה היהודית באמריקה ולאפשר לישראלים להכיר אותה יותר לעומק הן בהיבט ההיסטורי והן במתכונתה כפי שהתגבשה בשנים האחרונות. מאז שהוקמה מדינת ישראל, ולמעשה אפילו עוד קודם לכן, מילאה הקהילה היהודית בארצות־הברית תפקיד מכריע בשמירה על הביטחון הלאומי של ישראל באמצעות התמיכה שהעניקה לה. מדובר בתמיכה מקיפה ביותר: החל ממתן סיוע למדינה הצעירה לרכוש ציוד צבאי חיוני, עבור דרך הפעילות במסדרונות הממשל והק

מאז הכריז דוד בן-גוריון על עצמאות ישראל, ואף לפני כן, הקהילה היהודית המאורגנת בארצות הברית מהווה נכס אסטרטגי לישראל. על רקע שיח משברי בין מדינת ישראל והקהילה היהודית בארצות הברית, חשוב לחזור ולהדגיש כי היחסים של ישראל עם יהודי ארצות הברית אינם רק בגדר מחויבות מוסרית של ישראל מעצם היותה מדינת הלאום של העם היהודי, אלא הם נדבך משמעותי בביטחון הלאומי ובחוסן האזרחי שלה למעלה מ-70 שנה. דו"ח זה שיצרנו בקרן, חושף טפח מהיקף ההירתמות של הקהילה היהודית בארצות הברית למאבק בתנועת החרם, תנ